כסף והתפתחות רוחנית - חלק א'

היי לכולן,

היום נדבר על כסף - אנרגיה של חופש ושל שליטה, בעולם של רוח ושל חומר.

היום זה החלק הראשון שהוא היותר הגותי, וכמובן אשתף אתכן מנסיוני, ובשבוע הבא, החלק השני, פרקטי מאוד.

.

כל כך הרבה זמן רציתי לכתוב לכן על כסף,

אנרגיה כל כך מתעתעת, נושא כל כך קונפליקטואלי, בו קשה לנו כל כך להבחין ולבחור בין טוב לרע, בין לאהוב כסף לבין חמדנות, בין אחיזה לבין שחרור, בין תחושת חוסר לבין חוסר אמיתי, ועוד.

ועל כל זאת נדבר היום.

מתחילות :)

.

בתור התחלה, אני רוצה שנייצר לעצמנו כמה דיסקליימרים:

1. אני מדברת על כסף מנקודת מבטי, מהמסע שלי שטרם הסתיים ומנסיוני, קחו מה שנכון לכן.

2. אני מדברת על כסף כתושבת מדינת ישראל על כל המשמעויות לכך, ויש לזה הרבה משמעויות.

3. רוב האנשים מופעלים רגשית מכסף. מי שכסף הוא לא עניין בחיים שלו, מה שיש יש, ומה שאין אין, פחות יתעניין במייל הזה.

.

אז למה כסף כל כך משמעותי לנו? הרי זה כלי ככל הכלים, עוד אנרגיה.

ברמת הפשט, כסף משפיע על הרבה מאוד מהבחירות ומהפעולות שלנו והוא מדבר לנו ברקע כל הזמן. בעולם בו אנחנו נחשפות לאלפי מסרים פרסומיים ביום, עובדות למחייתינו, קונות את המזון שלנו ולא מגדלות אותו, קשה שלא להידרש לשאלה הכספית מספר פעמים ביום.

אנחנו קונות דברים שברוב שנות האבלוציה לא נרכשו מעולם: מזון, חומרי ניקוי, שירותים דיגיטליים, קורסים, אפליקציות, מכשירי חשמל, שירותי ייעוץ ועוד.

כמות המוצרים והשירותים לרכישה עולה בקצב אקספוננציאלי. ברוב שנות האבלוציה אנשים לא קנו דבר אלא חיו כדי שיהיה להם מה לאכול, וגם כשהמסחר החל, הסחר היה הרבה יותר בסיסי:

מזון, בעלי חיים, אדמות, זהב, בדים.

כאנושות, אנחנו מאוד חדשים לסיפור הזה של כסף, ויתרה מזאת, של כסף 'פנאי' גם למי שאינו חי באצולה.

וכך בעודנו מתמודדות עם כמה יש לנו וכמה אין לנו וכמה אנחנו צריכות להשיג או לחסוך או לייצר, אנחנו מקיימות לעצמנו ייקום מקביל, כאשר בו חלק ניכר מהשירותים והמוצרים שאנחנו רוכשות אנחנו לא באמת צריכות.

אדגים על עצמי:

אני לא צריכה את המצעים הממש נעימים שאני רוצה לקנות,

אני לא צריכה את הקקאו נא האורגני (יאממי, של שקד תבור) שקניתי אתמול כי יש לי קקאו בבית,

לא הייתי חייבת לקנות את הנרות למשרד שעושים לי אווירה מדהימה אבל יכולתי לעבוד גם בלעדיהם,

אני לא חייבת את המגפיים שקניתי השבוע, יש לי מספיק נעליים בארון,

אני לא צריכה חלב סויה, אני יכולה לשתות קפה ללא חלב,

אני לא צריכה אוטו חדש כמו שאני רוצה, האוטו שלי נוסע מצויין,

לא הייתי צריכה הבוקר לקנות קפה בבית הקפה שמתחת לבית שלי כי יש לי קפה בבית,

ואני לא צריכה לשלם על שיעורי יוגה כי יש חופשי ברשת.

ולא, ממש לא הייתי חייבת מחבת חדשה, וגם את כל השקדים והאגוזים שקניתי היום ב147 שח לא הייתי חייבת.

.

למה קניתי את כל הדברים הללו?

למה הוצאתי כל כך הרבה מהכסף שאני עובדת עבורו?

האם זה ההרגל?

האם זה קול החברה והבחירה שלי לא מספיק חזקה כדי לעמוד בפניו? האם אני בכלל רוצה לעמוד בפניו?

האם זה פיצוי?

האם זה פשוט כיף ואני יכולה?

האם אני באמת 'יכולה'?

למה בעצם אנחנו מוציאות כל כך הרבה כסף מהכסף שאנחנו עובדות עליו? ולמה אנחנו לא עובדות פחות ומוציאות פחות?

האם זה תמיד לטובתנו?

האם לתת מענה לצורך או לחשק באמת נותן לי מענה עמוק למה שאני באמת זקוקה לו?

האם הקניות של פינוקים וכדומה משרתות אותי יותר מחשבון בנק מאוזן שמשקיט אותי?

אין תשובה אחת,

אבל למי שרוצה לעשות סדר בכסף בחייה, השאלות הללו הן שאלות שצריכות להישאל.

במסגרת בירור פרטי מאוד עם עצמכן.

.

אני אישית כרגע בחיי לא דואגת מכסף. אולי תחשבו שזה בגלל שיש לי ואולי זה גם נכון,

אם כי גיא וכמה פקידי בנק יחלקו עליכם.

(אגב מה שהוא מעט עבור אחדים הוא המון עבור אחרים ולהיפך, מה שהוא המון עבורי הוא מעט מאוד עבור אחרים)

אבל - עד לפני כמה שנים דאגתי מכסף, והחשבונות שלי הכירו את הפלוס יותר טוב מאת המינוס המוכר להם היום, כך שאני זוקפת את הפסקת הדאגה לעבודה פנימית ולא לסכום כסף שיש לי או אין לי. אני כן מטפלת בכסף שיש לי (מייצרת הכנסות ומנסה להגדיל השקעות), אני כן מטפלת בכסף שעדיין אין לי (אני מתמודדת עם מינוס בחשבון עקב תקופה ארוכה של הפחתת פעילות עסקית ושני מעברי דירה ואני עובדת על סגירת המינוס הזה בשמחה), אבל - אני לא דואגת ולא מפוחדת.

והאמת שאפילו לא אכפת לי שהחשבון המשפחתי שלנו במינוס, אבל לגיא אכפת ולי אכפת ממנו.

אם מישהי שואלת את עצמה מה העבודה הפנימית שעזרה לי,

ואיך אני נינוחה גם בתקופה שבאופן יבש עשויה להיחשב כאחת מהפחות טובות,

הנה מה שיש לי לחלוק איתכן:

• לאורך השנים,שמתי לב שתמיד כשדאגתי מכסף הכל היה בסדר. פשוט הכל הסתדר, כך או אחרת, וגם אם לא הסתדר, אז עדיין, איכשהו הכל היה בסדר.
  

• הבנתי שהפחד מחוסר כסף הוא בעיקר פחד אבולוציוני. למדתי את זה מסמדר מילר בקורס שנקרא מקפצת הכסף (הוא כבר לא באוויר אבל סמדר בדקה לי עבורכן וקורס "השנה אני עושה כסף" הוא קורס עם תכנים דומים, תוכלו לבדוק אותו כאן). הבנתי שרובנו חיים בפחד מוות מכסף כי בעבר בלי ממון סיכויי השרידות שלנו היו נמוכים, ושרובנו שקוראים כאן עכשיו, לא נמצאים על הספקטרום הזה. ולכן הפחד העמוק סביב כסף שמלווה חלק מאיתנו הוא ברמת פחד מוות שמבוסס על החווייה הגופנית שאיתה באנו לעולם כבנים ובנות לשושלות ארוכות מאוד של האנושות. הבנתי שרוב הסיכויים שלא אמות מעוני והחלטתי לשחרר את הפחד הזה, והצלחתי.
  

• ממש כשעברתי לבית חלומותיי, הבנתי שכדי להיות מאושרת אני צריכה בעיקר קורת גג ואת האנשים הקרובים אליי. זה אולי נשמע כמו ייפות נפש, אבל במקום העמוק ביותר זו האמת. את הקרובים אליי אני לא יכולה לקנות, וקורת גג אני נוטה להאמין שתהיה לי, כזו או אחרת. זה לא מבטל את זה שאני גרה בבית יפה שהשקעתי בו הרבה, ושאני משקיעה בפרנסה שלי וברווחה הכלכלית שלי, אבל הצלחתי, כמעט בדרך נס מבחינתי, לוותר על הפחד שלא יהיה. אני ממש זוכרת לפני שהתחלנו בתהליך בניית הבית, ראיתי בבירור, ממש ויזואלית, שאנחנו, היחידה המשפחתית שהיא אנחנו זה מה שחשוב, ושכמו שאני יכולה לגור בבית גדול ויפה בעמק חפר כך אני גם יכולה לגור בדירת 30 מטר בדימונה. אני לא יודעת כמה זה נשמע אמין, ואני אוהבת רווחה, אבל משהו בידיעה הזו שיש לי עוד ברירות ואני לא חייבת להמשיך להריץ את המנואלה הזו של להחזיק בית יקר וגם אם אאבד את כל כספי עדיין יהיה בסדר, פשוט השקיט את ליבי ברמה העמוקה.
  

• הבנתי שיש שפע בעולם, ושהעולם מלא בכל כך הרבה משאבים, שבאמת מספיקים לכולם. הבנתי שאני יכולה לייצר שפע בחיים שלי ויתרה מזאת - שכבר עכשיו יש לי כל כך הרבה. והבנתי את זה גם בחודשים הכי קשים כלכלית כך שמבחינתי זה אמין. לתרגול השפע בחיי נעזרתי מאוד בקורס שפע של לירון מור. אני אוהבת מאוד את לירון וגם את הקורס, וכשתרגלתי אותו היו לי חודשים מהממים מבחינת שפע, אם תתעניינו בו כתבו טלי בקוד הקופון ותקבלו הנחה נהדרת. הקורס כאן. (אני לא מקבלת כלום מההמלצות שלי אליכן כאן, אם מישהי הסתקרנה.)

.

אבל אם נחזור להוצאות, שדרכן נוכל להבין עוד על התפקיד של כסף בחיינו,

נראה שכל ההוצאות הללו שאנחנו לא חייבות להוציא, ודווקא כן מוציאות (אין פה ביקורת בכלל אם מישהי רגע חשבה, אני באותו המקום) מראות לנו שאנחנו לא מתייחסות לכסף רק בתור הפונקציה שהוא,

ורק בתור מה שהוא מאפשר לנו או לא מאפשר לנו.

אנחנו מתייחסות אחרת לכסף,

כי שמנו עליו תחושות של חופש, ושל מעמד ושל שליטה.

~חופש~

כן, זה נכון שכסף נותן לנו חופש: כשיש לנו כסף אנחנו יכולות לבחור איפה לגור, לאן לטייל ומתי לעבוד.

אבל, כמה אנשים אנחנו מכירות שיש להן את התקציב אבל לא חווים את החופש הזה כי הם עסוקים בלייצר עוד כסף?

או לחילופין, כמה מאיתנו יכולות לאפשר לעצמנו חופשה ממש מחר, דלה או עשירה, ואנחנו לא עושות את זה? נכון, כסף יכול לתת לנו חופש, אבל מנעד החופש שאנחנו יכולות לתת לעצמנו מבלי להוציא את הארנק הוא גדול ורחב וכמעט אינסופי.

.

לפני בערך עשר שנים, גיא ואני היינו בלחץ כלכלי מסויים. היום אני חושבת שהוא לא היה מוצדק ואני אפילו לא זוכרת על איזה רקע הוא היה, אבל הוא הרגיש מוצדק מאוד ודחוס מאוד, והוא הרגיש כמו שתמיד מרגיש כשמשהו לא זורם עם כסף: שיש בעיה שחייבים לפתור.

לפתע קיבלתי הודעה מפתיעה מאוד מאוד מאוד: עודכנתי שקיבלתי סכום כסף נאה באופן לא צפוי מירושתו של דוד שלי ז"ל.

מאוד שמחנו לקבל את הכסף כמובן, והודינו והכל, אבל תוך כמה ימים שמתי לב לדבר ממש ממש מוזר: תחושת הלחץ הכלכלי שהיינו בה לא פחתה ולו בקמצוץ.

כלומר, סכום הכסף שנכנס אלינו לא השפיע בשום מובן על החווייה הרגשית שלנו.

מאז ועד היום,

אני חושדת באבחנות שלי ושל אחרים לגבי התחושה שיש כסף או שאין כסף, ואני מציעה גם לכן לחשוד בפרשנות שלכן לגבי היש והאין.

ראיתי אנשים שגרים בבתים של מיליונים רבים ונוסעים לחו"ל 3 פעמים בשנה ומרגישים שהם ממש חייבים שיפור במצבם הכלכלי, ראיתי אנשים שאין להם כסף לקנות שולחן ומרגישים שיש להם כל מה שהם צריכים. וגם אתן מכירות את זה.

.

~מעמד~

סיבת המעמד שבגללה כסף מפעיל אותנו כל כך גם היא ממשית מאוד. אנחנו יצורים חברתיים שמונעים מהשוואות חברתיות כל הזמן,

ואם לפני כמה אלפי שנים אנשים דאגו למעמד שלהם על ידי הנוצה הכי גדולה או המערה הכי מרכזית, היום זה באמצעים שאנחנו מכירות, ועולים כסף.

עד כמה אתן מייצבות את המעמד שלכן באמצעות כסף?

או במילים אחרות, עד כמה אתן מוציאות כסף שהיה עדיף שיילך למטרות אחרות עבור המעמד שלכן?

אני עשיתי את זה המון, ואפילו בלי לשים לב. חברת שירותי המשר שעבדתי איתה לפני שנתיים נתנה לי שירות מצויין אבל מבחינתי הוא היה יקר להחריד,

ולא הייתי מסוגלת לעזוב את החברה בין השאר כי הרגשתי שלהיות לקוחה של החברה הזו ממצב אותי במקום בו אני רוצה להיות.

היום זה ממש מרגיש לי כמו הבל ואני מחבקת את טלי הקטנה שבתוכי שרצתה שיראו כלפי חוץ שהיא עסק מצליח ושילמה על זה ככ הרבה כסף שעדיף שהיה הולך למקום אחר.

למדתי להיות מאוד לא שיפוטית לעצמי לגבי ההתנהלות הכלכלית שלי,

ואני בוחרת להסתכל עליה ובכלל על כל מה שקורה לי עם כסף כאיתותים על מה קורה בתוכי.

אגב מעמד, אצלי לדוגמא, יש את מבחן האוטו.

בגדול אני כבר הרבה שנים לא נוהגת באוטו כמו שהייתי רוצה לנהוג בו.

מבחינתי לנהוג באוטו חדש, נעים, לא מנקר עיניים אבל פיין, ובפועל אני נוהגת ברכב סהכ טוב מאוד,

אבל רחוק מלהרגיש מהודר והוא עושה את העבודה אבל הוא לא מפנק.

האם יש לי כסף בשוטף להחליף אוטו? לא.

האם אני יכולה לפתוח איזו קופה או קרן ולקנות אוטו חדש? כן.

האם אני בוחרת לעשות את זה? לא. (אני אסביר יותר לעומק למה במייל הפרקטי על כסף בשבוע הבא).

האם אבחר לעשות את זה בחודש הבא? אולי.

אבל מה שמעניין אותי הוא שמבחן האוטו אצלי אומר לי עד כמה אני מנסה לבנות את המעמד שלי ונאחזת בסממנים חיצוניים: בתקופות בהן אני יותר חלשה מבחינת חיבור לעצמי אני חיייייייייבת אוטו חדש, ממש חייבת דחוף,

ובתקופות שטוב לי עם עצמי אני מלאת הודייה על הנוחות של הרכב הזה ומרוצה ממנו ממש.

כלומר, לפחות במקרה שלי,

ככל שאני פחות בטוחה בעצמי אני נוטה להוציא יותר כסף על מה שמשרת את המעמד שלי.

(נ.ב קטן - אני דווקא בעד רכבים נעימים ומפנקים. רכב נושא אותנו לכל מקום בעולם ובעיניי יש לו השפעה משמעותית על הוול ביינג שלנו. כשאגיע לזה מבחינת פניות אני חושבת שכן אדאג לעצמי לאוטו חדש, אבל אני מבקשת להיות משוחררת מהצורך באוטו חדש לטובת שיפור המעמד שלי בעיני דמויות עלומות שלא בהכרח קיימות וגם אם קיימות סביר שלא אכפת לי מה דעתן).

.

~שליטה~

כסף נותן מענה נהדר לצורך הבסיסי והקמאי שלנו בתחושת שליטה. אני אישית עובדת הרבה על תחושת שליטה בתרגול של השיעור הרוחני שלי, אז אני מכירה את זה טוב.

הרבה פעמים, למי שיש צורך חזק בשליטה תמצאו אותו יותר בקלות פועל להגדלת ההכנסות שלו, ברור עם האקסלים, הכנסות הוצאות והכל.

הכסף נותן תחושה של שליטה בחיים, תחושה של בטחון בעולם, תחושה שנדע איך להתמודד הכל.

כמובן שזה לא לגמרי בלתי נכון - עדיף להיות חולה ועשיר מאשר חולה ועני, ועוד שלל דוגמאות,

אבל אף סכום כסף לא יבטיח לנו אושר, מלאות פנימית וקרבה לאנשים שאנחנו באמת באמת אוהבים.

.

כך שבעצם אנחנו משתמשים בכסף כדי להרגיע מקומות מאוד בסיסיים בתוכנו,

צורך בבטחון, בחופש, במעמד ובשליטה.

אבל העובדה הפשוטה היא, שעבודה פנימית ויצירת מרכז עוצמתי הם אלה שבאמת ירגיעו בנו את כל המקומות הרעבים האלה.

בכל הקשור לכסף, להיכנסו אל חיינו או אל היעדרו מחיינו,

ובגלל שאנחנו שמים עליו כל כך הרבה,

אנחנו הרבה פעמים מאוד מאוד מתבלבלות ממה שקורה או לא קורה עם כסף.

.

גם אני, מאוד מאוד התבלבלתי, והו כמה למדתי מזה. כבר סיפרתי פה בעבר שבתקופת הקורונה העסק שלי מאוד מאוד גדל.

אני לא כותבת כאן מספרים כי אני לא רוצה לגרום לאנשים להרגיש לא נוח, אבל בואו נגיד שהכפלתי את ההכנסות שלי פי 5, והן לא היו כאלה גרועות.

בגלל שאני מרגישה מחוברת לעצמי ויודעת להפריד בין עיקר לתפל,

לא היתה לי שום דרך לחזות את הבלבלה האדירה שסכומי הכסף האלה הכניסו בי!

הנה מה שציפיתי שיקרה:

חשבתי שאני אשמח על הגדילה העסקית

חשבתי שאהיה נינוחה יותר כי יש לי יותר כסף בחשבון

חשבתי שאהנה מהקיים

והנה מה שקרה בפועל:

שמחתי על הגדילה העסקית, רציתי להגדיל עוד ועוד ועוד ועוד ועוד,

ונהייתי הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה פחות נינוחה והרבה יותר לחוצה.

כל הזמן רציתי להגדיל הכנסות, כל הזמן דאגתי לשמר הכנסות קיימות, כל הזמן עסקתי בחישובים ובמספרים ובתכניות.

בחיי שזה לא היה צפוי בשבילי! הלחץ והעומס הזה הם אלו שגם הביאו אותי בדיעבד לעשות עצירה מכוונת למספר חודשים ולכוון מסלול מחדש. וטוב שכך. .

כשאני מתנחת על עצמי את האופי המעט אקורדיוני של כסף בחיי,

אני מבינה שכמו עוד הרבה תחומים של מימוש בחיים שלנו,

גם כסף מגיע אלינו מתנועה משולבת של כיוונון והרפייה, כיוונון והרפייה.

כלומר: לדעת מה אנחנו רוצות, לאן אנחנו מכוונות, לדעת איך לפעול לטובת העניין, ולהרפות, לסמוך על הייקום, ממש להתרווח בתוך ספת חוסר השליטה.

.

כך שההתעסקות הזו עם כסף היא שילוב של רוח ושל חומר במלוא מובן המילה:

הבסיס לעבודה נכונה וחכמה עם כסף היא בארצי, בחומרי (על זה נדבר בשבוע הבא),

אבל היחסים המיטיבים עם כסף, הנינוחות ואפילו שחרור השליטה,

הם כבר אלמנטים מעולם ההתפתחות הרוחנית,

עולם בו לתחושת החיבור והבטחון יש את היכולת להיות מגבירה של האפקטים שאנחנו מבצעות בעולם החומר. (אפשר לקרוא שוב, זה משפט חשוב בעיניי)

.

ואם כשהתחלתן לקרוא את המייל הזה ציפיתן למשהו פרקטי ממני, אז צדקתן.

אני רוצה להגיש לכן על מגש של כסף (חחחח) את הפרקטיקה הכי בטוחה שלי לייצוב ולשיפור מצב כספי.

במייל של שבוע הבא אני אתן ממש כלים פרקטיים, אבל היום אני אתן לכן הבנה בסיסית שיכולה לטעמי לשנות את הכל.

וההבנה הזו אומרת כך:

המנבא הכי חזק לכסף, כלומר למצב כלכלי טוב ומספק ולהנאה מהכסף שישנו,

הוא טיפול טוב, אוהב ואחראי בעצמנו.

כלומר, מי שיש לו כסף יהיה לרוב מי שמטפח את עצמו: את הרצונות שלו, את הצרכים שלו, משקיע בעצמו, דואג לרווחת עצמו.

לטענתי, ואתן יותר ממוזמנות לבדוק אותי,

ככל שהאחריות להיטיב עם עצמנו גדלה, כך גם אנחנו מייוצבות יותר מבחינת ממון.

כלומר, אם אתן רוצות שיהיה לכן יותר כסף או יותר יציבות בכסף, התחילו בלדאוג יותר לרווחה שלכן. זה לא חייב לעלות כסף, לדאוג לרווחה שלנו יכול להתבטא בשלל אמצעים חינמיים או זולים, הנה הרשימה של הדברים החינמיים שעבורי מבטאים לדאוג לעצמי:

• ללכת לספריה לקחת לי ספר טוב ולהתענג עליו.

• להיכנס לישון מוקדם בלי סלולרי ביד.

• לשבת כמה דקות במרפסת גם אם יש לי מלא מה לעשות.

• לסדר את המשרד שאני עובדת בו כדי שיהיה לי יותר נעים.

• לצאת לחוץ או לטבע אפילו למעט זמן ולנשום.

• לטפל בפנים שלי או בשיער שלי או בגוף שלי.

• פשוט לשבת בשקט.

• לשקיע זמן בהתפתחות האישית שלי.

• לקבוע לעצמי תורים לרופאים ולבדיקות (בדיקות דם שנתיות, בדיקת שד שנתית)

• לפנות לעצמי זמן לתחביבים שיש לי או זמן למצוא תחביב.

• להדליק לי נר אפילו שאני לא צריכה רק כי זה עושה הרגשה טובה. זו הרשימה שלי, ומהנסיון שלי ככל שאני יותר מתמידה בה, משהו בתוכי גדל, וכך גם המיכל שלי להכלת כסף גדל ומתייצב. מה הרשימה שלך?

.

ברמה האנרגטית קל הרבה יותר להבין את זה מאשר ברמה הפרקטית:

כשאנחנו דואגות לעצמנו אנחנו כאילו מייצרות בתוך עצמנו תאים ומדפים שיכול לשכון בהם כסף, כי אנחנו מלמדות את עצמנו שמגיע לנו טוב, ושמגיע לנו לקבל.

כשאנחנו דואגות לעצמנו אנחנו לא רצות במירוץ האינסופי להצלה עצמית ולכיבוי שריפות, שהוא לרוב מירוץ יקר ומדלדל משאבים, פנימיים וכספיים.

בנוסף,

כסף מבטא בצורה מושלמת את הדואליות של אחדות ושל נפרדות: כל מתן תשלום או קבלת תשלום הוא ביטוי לאחדותנו, לכך שאנחנו נותנים האחד לשני זו חוויית אחדות, אבל ברגע שאנחנו לא מקשיבות לעצמנו אנחנו חוות נפרדות. ברגע שאנחנו מחסירות מעצמנו יותר מידי - נפרדות.

.

אני אישית מטבעי לא טיפוס מאוד אחראי לגבי כסף,

אני כן אוהבת להתפרנס טוב ולחיות טוב ומשתדלת שם, אבל בגדול לאורך השנים התהלכתי בתחושה שיהיה בסדר, ותמיד היה בסדר, לפעמים יותר ולפעמים פחות.

אבל אני מרגישה שבתור בן אדם מתפתח שחי בעולם החומר, זה כבר לא מספיק.

אני מרגישה שכמו שכל התפתחות רוחנית יושבת על בסיס של התפתחות ארצית,

כך גם בתחום הכספי אני מבקשת להגדיל את המחוייבות שלי לעצמי,

להתייחס בכבוד רב יותר לכסף שאני מרוויחה מנסיוני ומההשקעה המרובה שלי,

לבחור על מה אני באמת רוצה להוציא כסף ועל מה לא,

ולדאוג לעצמי כלכלית כמו שאני דואגת לעצמי בשאר התחומים.

.

על איך בדיוק אני עושה את זה, אכתוב לכן במייל בשבוע הבא :)

חיבוקים ונשיקות

טלי

.

בואו ניפגש!

• אחרי המון המון המון זמן של תכנונים וזמן רב שלקח לי לדייק מה אני רוצה לתת לכן שם, אתן מוזמנות למפגש לימוד ותרגול אונליין בו אלמד אתכן ונתרגל ביחד חיבור להדרכה הגבוהה, אתן לא מדמיינות, היא שם והיא מחכה לכן! מוזמנות להצטרף אליי, הרישום כאן.
  

• תרגול פתיחת אפשרויות איתי -

את השינויים הכי גדולים בחיים שלי, הכספיים ולא רק, ייצרתי באמצעות הטכניקה של פתיחת אפשרויות, אתן ממש מוזמנות ללמוד את זה איתי, ביום שישי הקרוב או ביום רביעי בעוד חודש: https://www.taliwittenberg.com/opop

.

ו... אם אהבתן את המייל הזה,

אשמח מאוד לקרוא אתכן ומה הוא עורר בכן,

מוזמנות להעביר הלאה, אשמח להכיר עוד קוראות.

חיבוק

טלי