top of page
תמונת הסופר/תטלי ויטנברג

את לא רגישה מידי, הכאב שלך לא מעובד

היי אהובות,

היום נדבר על רגישות ועל כאב,

על איך אנחנו מסוות אותה ועל הנזקים שזה גורם.

מתחילות :)

.

כשהייתי ילדה הייתי בוכה המון. המון המון המון.

תמיד היו אומרים לי "תפסיקי לבכות" .לא שלטתי בזה, והבכי תקף אותי ברגעים שהכי לא רציתי שהוא יתקוף אותי:

מול כל הכיתה, בשיחה עם המורה, בשיחות עם גורמי סמכות, בשיחות קשות עם חברות.

היום אני בוכה מעט מאוד,

וכבר כמה וכמה שנים אני מנסה להבין האם זה חוסן פנימי עמוק,

או קהות רגשית מסויימת שפיתחתי, ואין לי לזה תשובה סופית.

.

אני כן בוכה גם היום, אבל מה, אני בוכה כשמשהו ממש ממש ממש כואב לי.

שננגעת בי איזו נקודה רגשית עמוקה של כאב, ואז,

הדמעות פורצות במפתיע.

.

מנקודת מבטי היום, כשאני שואלת את עצמי למה בכיתי כל כך הרבה,

למה ברז הדמעות היה כל כך נכון להתפרץ בכל רגע נתון מבלי שיכולתי לשלוט בו,

אני זוקפת את זה ל"חובת" גוף הכאב שהיה לי.

.

גוף הכאב הוא ממש כמו גוש של כאב שמתקיים בתוכנו,

הוא יכול להיות ספציפי על אירוע מסויים, הוא יכול להיות על תחום מסויים בחיים, והוא יכול להיות המון גושי כאב מסוגים שונים שנדבקו להם לגוש כאב אחד.

ברגע שגוף הכאב איננו מעובד, הוא ממש כמו פצע מוגלתי וכואב.

כל דבר שנוגע בו עם קצה האצבע, מפעיל כאב עוצמתי.

לפעמים הכאב העוצמתי הזה שמופעל יגרום לעצב ובכי, לפעמים הוא יגרום לנו להיות תוקפניות, לפעמים הוא יגרום לנו להסתגר בתוך עצמנו.

כאשר גוף הכאב מעובד, הוא פחות מוגלתי, ואז כשהוא ננגע אנחנו יכולות לקחת את זה להתבוננות, ללמידה, לשיחה, לתקשורת.

.

כשאני מביטה סביב אני רואה שרוב האנשים לא יודעים לעבוד עם גוף הכאב שלהם.

כשאני כותבת לעבוד עם גוף הכאב אני מתכוונת לתת מקום לכאב, להרגיש אותו, להכיל אותו, לתת לכאב לפעום בתוכנו עד שזה כבר פחות כואב.

מה שאני רואה סביבי שרוב האנשים עושים אלו אחת מהאסטרטגיות הבאות:

  • התעלמות מהכאב והדחקתו.

  • בליעת הכאב פנימה והגדלת גוף הכאב שבתוכם.

  • התנהגות תוקפנית שנובעת מכאב.


זה אולי נשמע גבוהה גבוהה, אבל ראיתי את זה גם ממש על עצמי בשבועות האחרונים,

ומפה גם נצא ללמידה על התפתחות רוחנית וכאב.

.

אני מספרת פה הרבה על גיא בעלי. אנחנו בקשר מאוד טוב וקרוב, וכמובן שכמו כל זוג גם אנחנו מתמודדים עם עניינים משלנו ופותרים אותם.

אבל בחודשים האחרונים יש לנו עניין שאנחנו לא מצליחים לפתור.

לא משנה כמה דיברנו על זה, הצגנו כל צד את עמדותיו,

הקשבנו אחד לשני באמת,

עדיין כמעט בכל פעם שהנושא הזה עולה אנחנו רבים.


בשבת האחרונה הנושא הזה שוב עלה, שוב סוג של רבנו על זה, וזה נמשך גם ליום ראשון.

אבל הפעם, החלטתי שאני ניגשת לזה יותר בצורה יותר עמוקה.

התחלתי להחליט לבדוק עם עצמי מה כואב לי שם.

אני לא ילדה בתחום הזה, וכבר בשיחות הראשונות איתרתי את הכאב שלי שם ודיברתי עליו ועיבדתי אותו,

אבל מאחר והקונפליט המשיך והמשיך הבנתי שלא הגעתי לשורש יותר עמוק,

הבנתי שיש שם כאב אחר -

אם אני כל כל תוקפנית, כל כך נעלבת, כל כך נסגרת,

עם אדם ככ קרוב ואהוב אליי,

יש שם כאב שאני עדיין לא גיליתי.

.

עושה הפסקה רגע בסיפור: בגדול כל דבר שהוא לא הרמוני מסתיר מאחוריו כאב או פחד (גם פחד הוא סוג של כאב, הוא כאב מן העבר שאנחנו לא יודעות ככ מה לעשות איתו ומפחדות שהוא יקרה שוב),

אם לא הולך לך בעבודה, יש שם כאב,

אם חברה מעצבנת אותך, יש שם כאב,

אם לא מסתדר לך משהו עם הילדים, יש שם כאב.

.

אז החלטתי ללכת ולחפש את הכאב שם.

עשיתי את זה ממש בפשטות - שאלתי את עצמי מה הכאב העמוק שם.

לפעמים התשובה עולה בפשטות כפי שקרה לי באותו רגע,

אבל תמיד אפשר גם לשלוף קלף (אם אין לך עדיין את קלפי אפשרויות נפתחות אני ממליצה מאוד), ופשוט לשאול - מה הכאב העמוק כאן?

הקלף ייתן לכן רמז במהירות לכאב ששוכן בתוככן.

.

כשהבנתי מה הכאב שם, הגיע הבכי, והוא הרגיש עמוק מאין כמותו.

זה היה כאב שעל פניו בכלל לא קשור לסיטואציה הנוכחית,

אבל זוכרות את גוף הכאב? כך הוא עובד.

כשיש בתוכנו כאב לא מעובד, רק נוגעים בו ומשהו בנו נזעק.

אז מצאתי את הכאב, והתחלתי לעבד אותו, להבין אותו יותר לעומק, להכיר בו בתור התחלה.

.

לעבוד נכון עם כאב היא משימה כל כך זנוחה בחברה שלנו.

היא חשובה קודם כל כדי שנרגיש טוב.

כדי שמערכות היחסים שלנו ישתפרו. רק חשוב כמה כאב לא מעובד יש בכל סכסוך מכל סוג שהוא.

אבל היא גם מאוד מאוד מאוד חשובה להתפתחות הרוחנית שלנו!

היא מעבר לחשובה,

כאב הוא הרבה פעמים יהיה שער הכניסה שלנו את ההתפתחות הרוחנית שלנו!

.

הנה איך אני עושה את זה ואיך אני ממליצה לכן לעשות את זה:

אני תמיד בודקת איך הכאב שאני חווה מדבר את השיעור הרוחני שלי.

מבחינתי, בכל פעם שאני שמה לב שהשיעור הרוחני שלי דופק על חלוני, אני מתייצבת לעוד עלייה בספירלת ההתפתחות שלי.

ככה אני חיה וכך נכון לי.

אם אתן לא דוברות את "שפת" השיעורים הרוחניים, תעשו את זה יותר פשוט וזה גם יהיה לכן משמעותי:

שאלו את עצמכן מתי עוד חוויתן כאב כזה בעבר, ונסו להסכים לכך שהכאב הזה הוא חלק מהשיעור הרוחני שלכן.

אם זה לא מספיק ברור,

.

אחרי שתבינו מה השיעור הרוחני שלכן, יהיה לכן הרבה יותר קל לשייך אליו כאבים, ובאמת לתמוך בהתפתחות הרוחנית שלכן מתוך הכאבים שתתמודדו איתם.

עבורי ועבור מי שלומדות איתי, כל כאב וכל אתגר הם הזדמנות להיכנס עוד לעומק החיבור העמוק שלנו לעצמנו ולעולם,

אנחנו שוב ושוב רואות כמה העולם מסונכרן עבורנו ורוצה להיטיב איתנו, אם רק נשים לב.

.

אשמח לשמוע מכן במייל חוזר - קחו נושא שמאתגר אתכן, ונסו לשאול את עצמכן או באמצעות קלף - מה הכאב העמוק ששוכן שם ולא נתתן לו עדיין מקום?

אני ממש מחכה לשמוע.

חיבוק גדול,

טלי.

.

המלצות:

  • אין יום שאני לא מקבלת מכתבים ושיתופים על קלפי אפשרויות נפתחות. זו מתנה ענקית ללב שלכן שאני ממש מקווה שאתן לא מונעות מעצמכן. יש עכשיו באתר הנחה נהדרת על הקלפים, השתמשו בה.

  • לדעת מה השיעור הרוחני שלכן ולעבוד איתו ביום יום זו דרך חיים, שעושה את הכל יותר פשוט ויותר מובן, בהרבה! הקלטתי עבורכן קורס יחסית קצר ומאוד ברור שבו אני מלמדת אתכן איך לזהות ולהשלים את השיעור הרוחני שלכן. זה קורס קצר שמשנה את כל התפיסה, אני ממליצה עליו מאוד, קראו עליו כאן, וגם עליו יש הנחה, כתבו את המילה פסח בקוד הקופון.

  • למנחות ולמטפלות שבינינו, יש עדיין 3 מקומות לקורס הקרוב, אתן מוזמנות:

בו נצלול למעמקי העבודה עם קלפי "אפשרויות נפתחות" כך שיתאפשר לכן להעביר סדנאות בבטחון עם קלפי אפשרויות נפתחות, ולהשתמש בהם בבטחון בתהליכים אישיים שאתן מעבירות.


כמו כן:

נותרו מקומות ספורים מפגשים הקרובים של תודעה מאפשרת, אשמח לראותכן פותחות מלא אפשרויות חדשות איתי בסלון :)

24 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Commentaires


bottom of page