איך החיים נראים באמת

היי לכולן,

לכל הנשים שהולכות במסע הזה שנקרא חיים,

המסע הזה שיש ימים בהם הוא זוהר וברור,

ויש ימים בהם הכל מתמלא ערפל,

וכל הכוונות הטובות שהיו לנו לגבי עצמנו ולגבי העולם לפתע מתעמעמות להן.

.

השורות הללו שתיארתי לעיל מתארות כל כולם.

או ליתר דיוק,

את כל בני האדם שאני פגשתי.

.

אני אמנם חולקת כאן את הקישקע שלי איתכן כבר כמה חודשים,

אז אתן אמורות לדעת שלפחות אצלי יש הרבה ימים נפלאים ונהדרים מאין כמותם,

ויש ימים של מורכבות ושל קושי,

אבל אולי לא?

אולי עדיין נראה לכן שהכל הולך חלק וזורם ונפלא?

כתבו לי במייל חוזר - זה ממש מסקרן אותי.

.

אני אישית לאורך השנים מצאתי את עצמי שוב ושוב מתקרבת למקורות אור,

מורים או מנטורים שראיתי במו עיניי : "הם פיצחו את זה!"

את האיזון, את הדרך הנכונה,

הם מצאו אותה.

.

ואז, לאחר שניסיתי להתחקות אחריהם,

אני מגלה:

שוב ושוב, וגם אתן,

שאין דרך כזו.

אין דרך נכונה,

אין פיצוח רב מערכתי.

.

והתחושה הזו,

שכל האחרים פיצחו ורק אני טרם פיצחתי,

גורמת פעמים רבות להרגיש שעדיין לא עשינו משהו נכון.

.

כשאני מסתכלת עכשיו על החיים שלי, ורואה כמה אני מאושרת בהם,

מבחינה אישית, מבחינה עסקית, מכל בחינה שהיא,

ועדיין חווה את הרגעים הללו, את הימים הללו,

אני מבינה שוב (כפי שהבנתי בעבר) אבל עוד פעם על הבשר החי,

את המשחק העדין בין קל למאתגר.

.

חשוב לי לומר לכן בפה מלא: אני מאמינה בזכות שלי ושלכן לחיות טוב.

לחיות טוב מבחינתי זה אומר:

שלום פנימי,

בריאות טובה,

שמחה בלב,

מערכות יחסים קרובות ומיטיבות מאוד,

זוגיות טובה ואוהבת ומכבדת (למי שרוצה זוגיות),

מצב כלכלי נוח ומאפשר,

וכל מה שאנחנו רוצות לעצמנו.

מגיע לנו את כל הטוב הזה וחשוב שנחתור אליו,

מתוך מקום עוצמתי, מחובר, שמכיר בזכות שלנו לטוב.

.

בד בבד,

אני מזכירה לעצמי ומזכירה לכן,

הדרך איננה נגמרת.

.

תמיד יהיה עוד אתגר, פנימי או חיצוני,

תמיד יהיו ימים נפלאים ולצידם ימים של תחושת חוסר משמעות או חוסר בכלל,

זה פשוט חלק מהעניין, ושום חיסון או תרופת פלא לא יגנו עלינו מפני זה.

.

לפעמים יש לנו כל כך הרבה כלים, שאנחנו לא יודעות מתי להשתמש במה.

אני אספר לכן איך אני עובדת עם הכלים של אפשרויות נפתחות ומה החלוקה שאני עושה בין סוגי המצבים מאתגרים, ותסיקו מזה לכלים הפרטיים שלכן.

אז בגדול אני עושה חלוקה של מצב של קושי וכאב לבין מצב של רצון לחתור קדימה אל עבר משהו טוב יותר, הדבר הטוב הבא שמלווה או לא מלווה בתחושת תקיעות.

.

עבודה על שיעור רוחני מסייעת לי בזמני דחיסות וקושי.

מי שאיתי פה במיילים כבר זמן מה, אנחנו כבר יודעות שבכל פעם שאני מרגישה מאוד כאובה ממשהו, או לחוצה ממשהו או נעלבת ממשהו,

מישהו דפק טוק טוק רציני מאוד על האזור של השיעור הרוחני שלנו.

במקרים האלה לפעמים עוזר לי פשוט לזהות - "אה, זה השיעור הרוחני... בגלל זה אני מרגישה אותו כל כך בעוצמה.." והזיהוי בעצמו מביא הקלה ענקית,

ולפעמים אני פשוט רצה על אחת ההתמרות. (התמרות הן טכניקות קלות לעבודה על השיעור הרוחני תוך כדי היום יום).

אני יודעת שרובכן תרגלתן את הקורס "איך להשלים שיעור רוחני" אבל מי שעדיין לא - זה מבחינתי ביי פאר הכלים הכי פשוטים ליישום עם התוצאות הכי עמוקות ומיידיות.

אני משוחדת כי זה הבייבי שלי וגם אין לי כיוון להפוך את המייל הזה לעלון פרסומי, אבל מאחורי עומדות מאות נשים שיעידו כך.

אם לא עשיתן את הקורס, תעשו אותו, הכלים שלו יהיו החברים הכי טובים שלכן ברגעים הכי הכי קשים.

עצתי לי אליכן, גם אם אתן בוחרות שלא לעבוד על השיעור הרוחני שלכן,

היא למצוא לכן כלי יחסית פרקטי וממוקד שנותן לכן מענה עמוק ופשוט גם יחד ברגעים האלה. מאוד עוזר שיש כלי מסויים לחזור אליו.

מי שלא רוצה לעשות את הקורס,

אני בכל זאת רוצה לתת לכן טיפ אחד,

שהוא מאוד לא אינטואיטיבי אבל מאוד מאוד מאוד עובד, ותנסו אותי כי מה יש לכן להפסיד:

כשאתן סובלות ממשהו,

פשוט תגידו בלב,

אני מסכימה לזה ש____________ (שכל כך כואב ל/ שכל כך קשה לי/ שאני עצובה/ שאני מרגישה נטושה / השלימי את החסר)

הכלי הזה בלבדו ייתן לכן כל כך הרבה בזמן אמת,

אבל בכל זאת אני עדיין מאוד ממליצה לעשות את הקורס. הכניסה לקורס איך משלימים שיעור רוחני היא מכאן. ויש החזר מלא תוך עשרה ימים אם לא התחברתן לתכנים.

.

בימים בהם אני מרגישה תקיעות מסויימת, ואני רוצה משהו טוב יותר עבורי, אני מתחילה לעבוד על פתיחת אפשרויות.

הדרך הכי טובה שלי להסביר לכן את זה,

היא לומר את הדבר הבא:

אנשים שונים נמצאים במקומות שונים כי הם שלחו את התודעה שלהן לכבוש להם את השבילים השונים הללו.

קראו את זה שוב.

זאת שפתחה עסק והתעשרה שלחה את התודעה שלה אל עבר העסק המצליח וההתעשרות,

היא חרשה שם שבילים של התודעה לעומקם ולרוחבם.

זו שפתחה עסק והוא מדשדש לה, התודעה שלה בכלל לא טיילה בשבילים הללו, היא אולי הציצה מעבר דרך החלון, אבל לא שלחה את התודעה שלה ללכת שם עם הרגליים. היא רצתה את זה, אבל היא לא לימדה את התודעה שלה ללכת בשבילים האלה.

.

אל תטעו, אתן מכירות אותי,

אני לא האדם שאומר שכל מה שנחלום נשיג וכל הדיבורים הללו שאני בכלל לא מתחברת אליהם.

אני אומרת משהו אחר לגמרי:

מסביב לדבר שאותו אנחנו חיות, יש אינספור אפשרויות שלא היו לנו את הכלים או לא היה לנו את האומץ לראות.

.

הפחד לטעות, הפחד שלא יקבלו אותנו או שיפסיקו לאהוב אותנו, הפחד שלא נצליח במה שאנחנו עושות,

לא רק שהוא מונע מאיתנו לעשות דברים,

הוא גם, בעורמה מסויימת, גורם לנו לחשוב שזה לא אפשרי.

שזה הדבר המטורף שאני רואה כל פעם שאני עובדת על פתיחת אפשרויות,

שאנשים לא מעיזים בכלל לחשוב מה אפשרי עבורם.

זה כמו ללבוש סרבל נגד החיים, נגד הדברים הרעים אבל גם נגד הדברים הטובים.

אני אישית את רוב הדברים הטובים ביותר בחיי השגתי בזכות הרגעים האלה בהם הצלחתי למתוח את התודעה שלי כמו גומיה ימינה ושמאלה,

למעלה ולמטה,

ופתחתי לעצמי עוד אפשרויות.

ההעזה להכיר בכך שיש עוד אפשרויות עבורנו,

היא בעצמה מייצרת שבילים חדשים,

שהרבה פעמים אנחנו נמצא את עצמנו הולכות בהם בפשטות ללא הרבה מאמץ,

רק בזכות שהתודעה שלנו כבשה אותם לפנינו.

.

זו לא היתה הכוונה שלי אבל אני מרגישה שיצאה לי פה פרסומת רצינית מאוד לסדנת תודעה מאפשרת,

ואמנם זו סדנא שאני כל כך גאה בה אבל זו לא הכוונה שלי. אם להצטרף לסדנא לא מתאים לכן כרגע אתן יכולות להבין הרבה על משפטי אפשור גם מכאן.

מוזמנות בחום להצטרף אליי לאחד המועדים הבאים של תודעה מאפשרת.

כך שהכלי שלי הוא תודעה מאפשרת,

מה הכלי שלכן?

מה הכלי שמוציא אתכן מתחושת דחיסות ותקיעות? אשמח ממש ממש לקרוא.

.

בכל מקרה אני ממליצה לכן לעשות את מה שהסברתי:

להפריד בין כאב וקושי יותר משבריים, לבין דחיסות ותקיעות,

ולהכין לעצמכן מבעוד מועד איך אתן עובדות עם כל אחד מהם.

כי אלה החיים,

וזה קורה לכולם.

.

ההתפתחות, החתירה לטוב, האופטימיות,

חיים בשכנות לצד הקושי והאתגר שתמיד תמיד יהיו מנת חלקנו.

השאלות שאני שואלת את עצמי הן איך אני אחיה את השכנות הזו.

איך אני אחיה שהנעים והלא נעים כל הזמן דוחפים זה את זה מהבמה הראשית.

התשובות שלי הן,

שאני רוצה להעז כמה שיותר,

אני רוצה לעשות כמה שיותר דברים שאין סיבה שלא אעשה אותם פרט לפחד,

אני מוכנה להיכשל,

אני מוכנה לגעת בידיים חשופות במה שמגיע לפתחי מבפנים או מבחוץ ולא לטשטש את זה,

אני רוצה לשמור על עצמי ולהיטיב עם עצמי,

אני רוצה לפנק את עצמי,

אני רוצה להרעיף אהבה על הקרובים אליי ובכלל,

ואני מבקשת לחוות את הדבר הזה שנקרא חיים,

בצבעים האמיתיים שלו,

בלי פילטר של אינסטגרם.

אוהבת אתכן,

חיבוק,

טלי.

כתבו לי על המייל הזה - האמנתן לי?

שאצל כולם זה כך?

מה אתן חושבות?

אשמח לקרוא אתכן.

.

אשמח אם תצפו בוידאו שצילמתי על האיכויות המאוד ספציפיות של התפתחות רוחנית מתוך משבר, וגם תגיבו לי עליו עם מה שחשבתן.

הוידאו כאן.