רמז טוב לגילוי הייעוד שלך

היי אהובות,

היום אני רוצה לשתף אתכן בתגלית חשובה שגיליתי לפני כמה שנים,

ובעזרתה אני יודעת לעזור לאנשים יחסית בקלות להבין מה הייעוד שלהם.

אני יודעת שזה נשמע יומרני,

אבל זה עבד לכל כך הרבה אנשים,

שמי אני שלא אחלוק זאת איתכן,

נכון?

.

אז כדי שנבין מה הייעוד שלכן,

בואו נגדיר רגע מה זה ייעוד.

אמנם הייתי יכולה לגשת לויקיפדיה או לחפש את ההגדרה שלמדתי בלימודי אימון,

אבל זו תהיה הגדרה של מישהו אחר,

אז הנה ההגדרה שלי, להיום עבורכן, לייעוד.

.

ייעוד הוא הוא עיסוק אליו אנחנו מקדישות את מירב תשומת הלב שלנו,

והוא ביטוי עצמי ומימוש של התשוקות עמוקות שלנו,

תוך שימוש במתנות הייחודיות שיש בנו.

.

נפרט רגע. ראשית כל, ייעוד זה בכלל לא מקצוע.

אנחנו מדברות פה הרבה במיילים האלה על הקפיטליזם ועל איך הוא צובע את כל ההגדרות העצמיות שלנו.

אז ייעוד הוא עיסוק שאנחנו מקדישות לו את מירב תשומת הלב שלנו,

ופשוט ב2022 מירב תשומת לב הולכת לעיסוק המקצועי והמפרנס, לכן, בטעות גמורה, הם חוברו להן יחדיו.

אבל האמינו לי, אפשר להיות עם אחלה ייעוד ומימוש גם בלי לקבל ולו תלוש משכורת אחד.

.

כשאנחנו מגדירות ייעוד, אנחנו בהכרח נגדיר אותו כמשהו שיש בו השפעה על העולם. הוא לא אוטונומי ובדיד לחלוטין.

כחלק מהיותנו אחד ברמות מסויימות, המתנות המיוחדות שלנו והתשוקה העמוקה שקיבלנו בעולם נועדו כדי להשפיע ולהיטיב עם עוד גורמים פרט אלינו.

.

הייעוד שלנו הוא דבר שיחסית קל לנו לעשות,

שנשפך מאיתנו בטבעיות,

הוא כשרון שלנו שכמעט ואנחנו לא מכירים עוד אנשים שיש להם בדיוק את האיכות הספציפית הזו משולבת באהבה הגדולה לדבר.

.

עד כאן ההגדרות,

ואני הרי הבטחתי לכן שאגלה לכן מה הייעוד שלכן.

אז הנה אני מגלה.

קודם הגילוי ואז עוד הסברים.

שימי לב יקירה:

הייעוד שלך הוא משהו שאת מתה לעשות,

שמגניב אותך ומלהיב אותך, ואת חושבת שהוא לא ממש ריאלי,

או יותר מזה, את אפילו חוששת שילעגו לך עליו.

עצרי רגע.

חשבי, מה הדבר הזה?

מה הדבר הפנטזיונרי שאת חושבת שהיית יכולה לעשות מעולה או שהיית רוצה לעשות מעולה,

אבל איננו עומד בכל מיני הגדרות שהגדרת לעצמך?

שאת חולמת עליו אבל יש ערימה עצומה של סיבות של למה זה לא יעבוד?

.

כשאת חושבת על הייעוד שלך, את לפעמים אומרת לעצמך: מי שמי? (כלומר מי שם אותי), מי נותן לי, דווקא לי, את הקרדיט לעשייה הזו? מי אני שאעשה X/ Y / Z?

כשאת חושבת על הייעוד שלך,

את לרוב חוששת.

את חושבת שאם את תעשי אותו יש שם משהו מסוכן עבורך.

שאף אחד לא יבין, שאף אחד לא ירצה, שאף אחד לא יבין מי את שתעשי את זה.

.

אז למה הייעוד מסתתר שם מאחורי הפחדים האלה?

ולמה הפחדים האלה, דווקא הם, הם הסימן שמדובר בייעוד שלך?

הייעוד הוא למעשה המימוש הגבוה ביותר של הנשמה שמתגלמת בך דרך עולם החומר.

יש בו משהו זך וטהור מהנשמה שלך, משהו שלא כל כך בקלות חושפים לעולם,

כמו שלפעמים רוצים לשמור בלב זוגיות חדשה או הריון טרי ויקר.

.

כדי לממש את הגבוה ביותר שלנו אנחנו צריכות תעוזה ותחושת בטחון פנימי עמוק. (חפשו כאן את פרק 23 בפודקאסט "ארבעים ושמונה ימים של אפשרויות נפתחות" שמדבר על תעוזה)

אבל מה לעשות שהאיכויות הללו לא נמצאות אצל רובינו לרוב?

מאחורינו מאות אלפי שנים של דיכוי נשי, מעמדי, גזעי, מגדרי ומה לא.

איך שרה קורין אלאל במילותיו של מאיר גולדברג? (השארתי את המילים הרלוונטיות): אנחנו פוחדים מהצל של עצמנו, נצמדים לקירות הבתים ורוב הזמן מתביישים בגופנו, חופרים מקלטים.

אנחנו זן נדיר: ציפור משונה. החלומות באוויר, הראש באדמה. אנחנו מרמים בעיקר את עצמנו. לא עיוורים, אבל לא מביטים.

.

אז אם אנחנו כל כך מפחדות מהמון דברים,

כמה בקלות נחשוף את צפונות ייעודינו לעיני כל?

.

אהובות שלי,

מימוש הייעוד שלנו הוא המקום הכי פגיע שלנו.

הדבר שאנחנו הכי לא רוצות לשזוף לעיניים חיצוניות,

הדבר שהכי מדאיג אותנו שיירמסו לנו, שיצחקו עלינו.

.

מה הייעוד שלך? מה הדבר שאת מאמינה ויודעת שאת יכולה לעשות נפלא, שיש לך כשרון ייחודי בו? גם אם רק את יודעת אותו?

.

דיסקליימר - יש לנו נטייה לחשוב וגם אני התייחסתי לכך במילים שלי, שיש לנו ייעוד אחד. אני לא חושבת שזה המקרה, ואין צורך לצאת למסע למצוא את האחד. יש לנו מספר ייעודים שאנחנו יכולות לבחור בהם, קחו את השיחה שלנו מכאן ומצאו בעזרתה אחד מהם, לא חשוב שהוא יהיה ה-נכון, ה- אחד.

.

מכאן ועד סוף המייל אספר לכן על הסיפור שלי עם הייעוד שלי, בתקווה שזה ייתן לכן השראה.

.

כמו הרבה מאיתנו, גם אני התגלגלתי למקומות עבודה, (ידעתן שזה מהלך הקריירה הנפוץ? התגלגלות?).

נהייתי מורה לפסיכומטרי כי חבר מהכיתה בתואר הראשון (תודה רבה אופיר מאיר, זה שינה לי את החיים) שאל אותי אם בא לי לבוא למבחנים, "נסי, מה יש לך להפסיד. בואי, יהיו צחוקים".

נהייתי מנחת קבוצות והעברתי מאות או אלפי שעות בהנחיית סדנאות,

כי שחברה שטיילתי איתה בתאילנד אמרה לי שהיא הולכת ללמוד הנחיית קבוצות: "בואי, יהיה נחמד" היא אמרה לי. היו לי יומיים פנויים קבועים בשבוע והייתי בכללי די משועממת בתקופה זו בחיי אז באתי איתה. (תודה מאיה רז, גם זה שינה לי את החיים).

ואל שאר הדברים כבר התגלגלתי משם. (אגב למי שלא יודעת, מאז ועד היום אני עדיין אני כותבת סדנאות עבור מנחים ועבור ארגונים, מוזמנות לקרוא כאן למי שזה רלוונטי לה)

.

אבל מה עם הייעוד שלי? תמיד רציתי ללוות אנשים, ידעתי שאני לא הולכת ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה כי אני אישית לא מתחברת לתחום הזה,

אבל לא עסקתי בזה.

זה כרסם בי והפריע לי, ואז הלכתי לתהליך אימון (תודה אראלה שפי, זה בהחלט שינה את חיי) ובמסגרתו ניסיתי להבין בעזרת המאמנת שלי איך אני מצליחה להביא קצת קצת קצת קצת קצת קצת תכנים של התפתחות רוחנית לתוך העשייה המקצועית שלי בתוך ארגונים.

עבדתי עם המון ארגונים שכולן מכירות; משרד ראש הממשלה (שם שמעתי המוון רכילות), בנק לאומי, נמל אשדוד, משרד הבטחון, אינטל, פייזר, טבע, ג'פניקה ועוד המון.

הייתי מתה להכניס לשם את התכנים שבעבעו בי ושקשקתי מפחד.

האם הצלחתי?

לא!! זה ממש לא עבד לי. פחדתי מידי, והיום בדיעבד,

אני באמת חושבת שזה לא היה מתאים. השטח לא היה בשל לזה אז ואני מעריכה שגם היום עדיין לא. (אם אני טועה תכתבו לי במייל חוזר!! בבקשה! זה חשוב לי).

אבל, האימון עם אראלה היה כל כך מדוייק, שהוא גם לי לפרוש מעבודתי בארגונים ולפתוח קליניקה כמאמנת כדי להתחיל לעשות את מה שאני באמת רוצה.

.

אז התשוקה העמוקה עמוקה שלי היתה לעבוד על התפתחות רוחנית, אבל לא היה לי אומץ.

כל כך התביישתי!

חשבתי שיצחקו עליי

שיגידו שאני רוחניקית

שיגידו שאני שרלטנית

שילעגו לי על היומרנות שלי ללמד התפתחות רוחנית תוך כדי היותי בנאדם ממוצע לחלוטין עם תכונות אנושיות מאעפנות (לצד התכונות המדהימות, בול כמו אצלך).

ידעתי שלעולם לא יהיו לי הוכחות חותכות לידע שאני מביאה (יותר נכון, לא ידעתי, קיוויתי שיהיו לי. היום אני כבר לא מחפשת),

ובגדול,

האמת היא?

עם הקרדיט שהיה לי והמותג האישי שבניתי (כלומר שכבר היו לתפיסתי אז הרבה אנשים שהעריכו אותי מקצועית), ממש לא רציתי לסכן את עצמי.

כבר בניתי לעצמי, מה אני אצא עכשיו מהארון הרוחניקי? :/

.

עם הזמן, היה לי אומץ להתמקד בקליניקה בתחום של מציאת זוגיות.

אני אומרת היה לי אומץ כי זה כבר היה קרוב לדבר האמיתי. באותה תקופה היו אולי עוד 3 או 4 מאמנות בתחום הזה, והרגשתי שהוא עוסק באיך "לתפוס גבר" וחשבתי שיש לי מה לחדש שם.

לא ייעצתי לנשים איך להתנהג בדייטים,

אלא עברתי או ניסיתי לעבור איתן תהליך עומק שממנף את הקושי של הרווקות לטובת התפתחות רוחנית, מתוך הבנה שהרבה פעמים זו העבודה שתאפשר לזוגיות להיכנס לחיים.

היום זה נשמע מובן מאליו, אבל בשיח של לפני 9 שנים זה לא היה המצב.

זה היה מדהים ומספק, הייתי בחתונות וחיתנתי אפילו זוג בעצמי,

וזה היה הדבר האמיתי, אבל קצת ליד. כי עבדתי רק עם מחפשות זוגיות.

דיברתי עם העולם שבחוץ על זוגיות, לא על התפתחות רוחנית. הסתתרתי מאחורי הזוגיות.

בשלב מסויים החלטתי שאני לוקחת שלוק אומץ והולכת עוד צעד אל הייעוד שלי, ועוזבת את תחום הזוגיות.

הקלטתי את כל הידע שלי ואת כל הטכניקות שלי בהן עבדתי עם נשים על מציאת זוגיות לקורס בן 18 שעות והיום הוא נמכר במחיר של פחות מפגישה אחת שהייתי מקיימת אז :) מוזמנות כמובן.

.

כל השנים לא היה לי אומץ לומר שאני רוצה ללמד התפתחות רוחנית.

אפילו כשהוצאתי את קלפי "אפשרויות נפתחות" הסתתרתי מאחוריהם.

.

אז מה קרה בסוף?

איך מצאתי מה הייעוד שלי ואיך הגעתי למצב שאני עוסקת בו?

.

כאן כבר אין דרמה, יש סיפור קטן.

כמו שהבנתן כבר הרבה שנים ידעתי מה באמת מעניין אותי ופשוט לא היה לי אומץ.

ואז, ביום בהיר אחד לפני כמה שנים, הייתי עם כמה חברות בים, בקיסריה.

זה היה סוף הקיץ בואכה סתיו, המים היו קרים וצלולים. אני שונאת מים קרים ובאיזושהי דרך נס נכנסתי למים.

צפתי לי לבד,

המים נושאים אותי, השמיים מעליי,

וקיבלתי מסר מאוד ברור מההדרכה הגבוהה שלי.

הם אמרו לי משהו כמו: ריפדנו אותך בסביבה כל כך תומכת מכל הבחינות כדי שתלמדי התפתחות רוחנית.

אין לך שום איום כרגע, את מבוססת מקצועית, אישית, הכל בסדר.

את שנים מבקשת מאיתנו לגדול ולהתפתח דרך טוב ולא דרך קושי,

אז הנה. הכל טוב, תתפתחי.

ברגע הזה החלטתי שקורס ספירלת ההתפתחות יוצא לאור, והשאר היסטוריה וזכיתי ללמד המון המון נשים התפתחות רוחנית.

.

לפעמים זה יהיה רגע אחד כזה, שיוציא מאיתנו מה ששכן בתוכנו ובליבנו המון זמן.

.

תודה שקראתן,

אשמח שתעבירו הלאה למי שצריכה לקרוא את זה,

וכמובן,

מאוד רוצה לקרוא אתכן בחזרה.

.

נשיקות,

טלי.